האורטוריה משיח היא אחת היצירות החשובות, הידועות והמבוצעות ביותר במהלך מאות השנים מאז נכתבה. למרות שמדובר ביצירה מונומנטלית שנמשכת כשלוש שעות, במקור היא נכתבה בזריזות מפתיעה – 24 ימים בלבד במהלך קיץ 1741, לפי תיעוד מקורי של הנדל עצמו שציין תאריכים על גבי כתב היד.
האורטוריה זכתה להצלחה אדירה כבר בחייו של הנדל החל מביצוע הבכורה בשנת 1742. בביצועים המקוריים של הנדל היה נהוג לבצע את היצירה ללא הפסקה, כשבין חלקי היצירה ניגן הנדל מספר קונצ'רטי לעוגב. ערב כזה נמשך כארבע שעות. ביצוע היצירה בימינו מקושר פעמים רבות למטרות של גיוס תרומות למטרות חשובות. גם מסורת זו התחילה כבר בימיו של הנדל, עת ביצע את האורטוריה בלונדון במטרה לגייס משאבים לבניית כנסיה ואגף חדש בבית חולים למען ילדים נטושים. בקונצרט זה נכח קהל של 1500 איש ומבצע ההתרמה זכה להצלחה גדולה.
היצירה המשיכה להיות פופולרית ולהיות מבוצעת ברצף מאז ימיו של הנדל. במהלך מאות השנים היא זכתה למספר עיבודים ו"התאמות" לרוח התקופות השונות. אחד המעבדים של היצירה הוא לא פחות מאשר מוצרט אשר כתב גרסה בה הוא מעשיר את התזמורת בכלי נשיפה, ונותן לה צבע, אופי ונפח של תזמורת קלאסית.
הליברית של היצירה נכתב על-ידי צ'ארלס ג'ננס, אשר כתב את הליברית גם לאורטוריות אחרות של הנדל. הטקסט לקוח ברובו מהתנ"ך ובחלקו הקטן יותר מהברית החדשה, והוא אינו מספר סיפור עלילתי, אלא מציג את חשיבותו של ישו המשיח כרעיון תיאולוגי המובע בספרי הקודש. למרות הנושא הדתי היצירה כתובה בסגנון אופראי המשלב רצ'יטטיבים, אריות וקטעי מקהלה.
האורטוריה כתובה בשלושה חלקים, המחולקים לסצנות:

חלק ראשון – הלידה
נבואת הישועה – נבואת בוא המשיח – נבואת הלידה של הבתולה – הופעת המלאך אצל הרועים – נסים שחולל ישו
חלק שני – הייסורים
קורבנו של ישו – מותו ותחייתו – עלייתו השמיימה – התגלות האל אליו – תחילתה של הבשורה – דחיית הבשורה ע"י העולם – נצחונו של האל
חלק שלישי – אחרית דבר
הבטחת הישועה מאז הגירוש מגן העדן – יום הדין – הנצחון על המוות ועל החטא – הלל לקורבן המשיחי

יזהר קרשון